ירושלים ובית המקדש

בימי דוד הוקדשה ירושלים ובימי נוב וגבעון היה מותר לאכול קדשים קלים בכל מקום; אם כן קשה, מה הוסיפה ההקדשה?

עניין קדשים קלים.

מקורות בגמרא כיצד קדשו את ירושלים.

הבאת שיטות התוס' והרשב"א בבאור הבאת שתי חלות התודה.

לאחר כל ההכנות המרובות המשתרעות על פני כל כך הרבה פרקים, לאחר שהבית עומד על תילו לשמו יתברך, תיכף ימומש האידיאל הגדול של 'ושכנתי בתוכם', מתקיים בנו 'כי בענן אראה על הכפורת'! ותו לא? בקשיי תחושת הריחוק; הקרבה והתקרבות.

מה קרה למחיצות המשכן שנבנו מעצי השיטים לפי שיטת בעלי התוס' ולפי שיטת הרמב"ם.

בירושלים הוגבלה אכילת הקדשים; קדשי קדשים בתוך השטח המוגדר בהר הבית "לפנים מן הקלעים" וקדשים קלים בתוך חומות העיר; מקורות לחיוב לאכול קדשים קלים דווקא בתוך חומות ירושלים.

מדוע דוד הזדרז לקדש את העזרה ולא הניח זאת לשלמה בנו?; שתי מצוות - מצווה המיוחדת לקדש מדין "המקום אשר יבחר ד'" ומצוות קידוש הבית הבנוי.

דוד החליט להתחיל להחדיר את הרעיון ה"קשה לעיכול" כי הבמות עומדות להאסר.

הארון והכרובים מסמלים את הקשר ההדוק והמיוחד שבין כנסת ישראל וקודשא בריך הוא; מאידך גיסא גם לנסיעת הארון יש כנראה משמעות מיוחדת העוסקת בחיים הלאומיים.